שו"ת: פורקן לחייל מילואים
- הרב רפי אוסטרוף
- 18 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
שאלה:
אני לוחם במילואים, נמצא שבועות ארוכים בשטח בתנאי לחץ וסכנה, רחוק מאשתי. הצורך המיני הופך למצוקה נפשית של ממש שפוגעת לי בריכוז ובתפקוד (מעין 'פיקוח נפש' רוחני ונפשי). במצב כזה, האם יש היתר כלשהו להוצאת זרע כדי להירגע? ואם כן, האם עדיף שזה ייעשה תוך כדי שיחת וידאו עם אשתי כדי שזה יהיה חלק מהקשר הזוגי ולא 'לבטלה'?
תשובה:
שלום ללוחם האמיץ!
ראשית: תודה לך בשמי ובשם כולנו לך ולרבים מחבריך על ימים רבים שאתה נעדר מהבית לטובת שמירה על המדינה ועלינו. לא פחות, אם לא יותר, תודה לאשתך!
ביחס לשאלתך: יש שאלות שמעולם לא יכלו להישאל עד לדור שלנו. לפני דור, לא היתה שום מציאות שאדם יכל לעשות סוג של יחסי מין עם אשתו ללא נוכחותה, וזה חלק משאלתך. כתוצאה משינוי המציאות, זה בהחלט מחייב אותנו לחשוב על התייחסות ההלכה למציאות הזאת.
השאלה הזאת היא משותפת לחייל במילואים, לבעל ולאישה שאחד מהם נמצא תקופה ארוכה בחו"ל ועוד אפשרויות. במקרה שלך, לפי עדותך, זה גם משפיע על התפקוד הקוגנטיבי או הריגשי שלך.
למעשה, אנו לא מוצאים שום מקור הלכתי כלשהוא המתיר הוצאת זרע על מנת להירגע, בין אם אתה לבד ובין כאשר אשתך מעבר לטלפון או למסך. ההיתרים היחידים שאנו מוצאים למשהו דומה זה ביאה דרך איברים, כלומר הוצאת זרע שלא בנרתיק, בזמן שאדם נמצא פיזית ביחד עם אשתו. אנו לא מוצאים היתר להוציא זרע כאשר הוא לא נמצא עם אשתו או אפילו לפני שהוא הולך לפגוש אותה או כל מציאות אחרת.
מצד שני, כפי שכתבתי בראשית דבריי, ישנה היום מציאות חדשה שלא יכלה להיות לפני כמה שנים. האם אותם פוסקים (והם מעטים ואף ניתן לדון בדבריהם, האם הם באמת התירו ביאה דרך איברים) היו מתירים במציאות החדשה של ימינו, ואם כן, באילו הגבלות ותנאים? מסופקני. בכל מקרה, אני הקטן בוודאי לא יכול להתיר היתר כזה, ללא תמיכה של גדולי תורה אחרים.
לכן למסקנה: אני לא מכיר שום היתר להוציא זרע בנסיבות שתיארת.
מילה אחרונה:
פעם רב גדול אמר לי: לא כל שאלה צריך לשאול.
אסביר: מצד אחד, ההלכה מדריכה את חיינו על כל צעד ושעל. מהרגע שאנו פוקחים את עינינו ועד שאנו מניחים את ראשנו על הכרית בלילה ובכל שאר נסיבות החיים.
אבל אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכל אחד אחר, ואתה ורק אתה אחראי לחיים שלך ולתוצאות של ההחלטות שאתה מקבל. יש שאלות שאני מרגיש שאני לא יכול לענות עליהם, ואתה צריך להחליט עבור עצמך ועדיף שלא תשאל אותי. יש בכך גם הכרה בסוג של מוגבלות ההלכה לתת מענה לכל המצבים. אני בטוח שרבנים רבים לא יסכימו ויעדיפו לתת גושפנקא הלכתית גם במקרים דחוקים כגון: בדיעבד, בשעת הדחק, אנוס ועוד. אני מעדיף שלא תשאל אותי.
בברכה,
רפי אוסטרוף
הרב רפי אוסטרוף הוא מחנך למיניות חיובית. בוגר ישיבות מרכז הרב והר עציון ומוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים לישראל. מחבר הספרים "לדעת לאהוב", כמהּ לךָ בשרי, מבשרי אחזה אלוֹה.
