הבלוג של וַאֲהַבְתֶּם

יש זוגות שמאוכזבים מחיי האישות שלהם בגלל שהם לא מצליחים להגיע לאורגזמה משותפת באותו זמן. אני מקבל יחסית הרבה פניות בנושא זה, ונראה שחוסר התיאום גורם לחוסר שביעות רצון מיחסי האישות עד כדי שזוגות חושבים שיש להם בעיה ומשהו לא בסדר ביניהם. ראשית, יש צורך לברר מניין הציפייה. למה שאיש ואישה יחשבו שהם צריכים להגיע לשיא התענוג – האורגזמה ביחד? אני מניח שהדבר נובע בעיקר מסרטים ואולי גם ספרים. בסרטים רגילים, [ואיני מדבר על פורנוגרפיה], גם אם לא רואים בדיוק מה קורה, מראים לנו סצנה שזוג

"אני רק אולי מתחילה טיפונת ליהנות...ואז ניגמר התשמיש, ואני לא נהניתי בכלל!" - זעקת לבה של אישה המבקשת לשפר את חוויית קדושת הזוגיות. מהי בעצם מצוות עונה על פי ההלכה? האם הבעל יוצא ידי חובתו רק בקיום יחסים, או שיש עליו גם חובה לגרום הנאה לאשתו? במאמר מיוחד זה נכיר את דברי הרב יעקב ישראל קנייבסקי על חובות הבעל כלפי אשתו, החשיבות הרוחנית של ההדדיות האינטימית, ולמה "מי שחוטף ובועל מיד בלא קירוב ופורש תיכף" לא מקיים את המצווה כהלכתה. מדריך הלכתי ומעשי לזוגות המבקשים לשפר את איכות

גישת הגר"א ותלמידיו לשמירת הברית: התמקדות בלימוד תורה, הסחת דעת מהרהורים, והימנעות מדאגה יתרה. גישה ייחודית לעומת מקורות אחרים.

המאמר דן בשאלה האם מותר לבני זוג להתחבק ולהחזיק ידיים כשהאשה נדה, במצבי לחץ נפשי קשה כמו פיגוע או מחלה. נידון הגבול בין איסורי דרבנן לצורך נפשי גדול. הכותב מביא מחלוקת הפוסקים - הרשב"א אסר, התשב"ץ והרדב"ז התירו במקום חולי. הרמ"א פסק שבמצב של "אי אפשר" לא גזרו חז"ל הרחקות. נדונה ההבחנה בין מגע שירות למגע חיבה, ובין חיבת ביאה לחיבת קורבה. המסקנה: במקרים של צורך נפשי גדול מאד יש מקום לדון להתיר, תוך בחינת כל מקרה לגופו והתחשבות בנורמות הקהילה

מאמר הלכתי מקיף על מחלוקות האחרונים בפרשנות שיטת ר"י בעניין הוצאת זרע. הכותב מגיב למשיגים ומרחיב על מספר נושאים: שיטת הרמב"ם לפי כתבי יד שונים, מקורות המנהג האשכנזי הקדמון לדחיית בעילת מצוה, והצדקה למהלך הפסיקה המקילה בימינו. המאמר מציג ניתוח מעמיק של המקורות ההלכתיים תוך התייחסות לשינויים החברתיים ודחיפה לפסיקה מעשית המתאימה לדור הנוכחי

המאמר בחן את דעות הראשונים והאחרונים בשאלת היתר ביאה שלא כדרכה וביאה דרך איברים בין בני זוג. נדונה מחלוקת הרמב"ם ור"י בשאלת הוצאת זרע, ופירוש מעשה ער ואונן. המאמר מנתח את עמדת ר"י שהיתר קיים כשאין כוונה להשחתה, ובוחן האם החל על כל צורות ההתקרבות. נדונים שיקולי עונה ושלום בית כגורמים מקלים, עם דגש על קדושה במותר

שאלה הלכתית על אוננות משותפת בין בני זוג בימי ההרחקה. התשובה מבהירה כי פעילות זו אסורה עקב חשש קירבה ומגע וגרימת הרהורי עבירה לבעל. מוצע כיוון חלופי של בניית קשר דרך שיחה ופעילות משותפת. נבדל בין איסור מוחלט על אוננות לגבר לבין היתר מותנה לאישה בימי איסור, ללא ידיעת הבעל

מאז שעמדתי על דעתי התורנית בגיל צעיר מאד, המילה "תאווה" התקשרה אצלי למושג שלילי ביותר. "רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם (אבות ד כא). לאחר מכן למדנו על קברות התאווה של אבותינו במדבר (במדבר יא ד): וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר. וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּא

במסכת עירובין ישנו מאמר נפלא על היופי באינטימיות בין בעל ואישה. בגמרא מסופר כך: תלמוד בבלי מסכת עירובין דף סג ע"ב: אמר רב ברונא אמר רב: כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה - עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. ואמר רב יוסף: אפילו באשתו נדה. רבא אמר: אם אשתו נדה היא - תבא עליו ברכה. - ולא היא, דעד האידנא מאן נטריה. תרגום והסבר: אמר רב ברונא בשם רב: כל מי שישן בחדר שאיש ואשתו נמצאים בו, עליו הכתוב אומר: "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה". אסור לאורח (או כל אדם אחר) לישון בח

שאלה שלום לימור, אני נשואה 5 שנים ומרגישה שאני פשוט שונאת כל מה שקשור לטבילה במקווה. ההלכה פולשת לנו למקום הכי אינטימי שלנו תוך התעסקות אינסופית עם הפרשות וכתמים, מישהו מלמעלה מצווה עליי באיזה ימים יהיה לי חשק מיני ובאיזה לא. הבדיקות פנימיות מכאיבות לי והשיא: הוראות מדויקות איך בדיוק לנקות את עצמי כדי להיטהר ערומה מול אישה זרה. ואני עוד לא מדברת על הריחוק של השבועיים שאפילו חיבוק אני לא יכולה לקבל ויש לזה השלכות רגשיות מאוד קשות בשבילי. הגעתי למסקנה שזאת מצווה פרימיטיבית, שמר

תשמיש המיטה נחשבת להנאה והיא אסורה כמו שאר העינויים של יום כיפור [איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה וסיכה ואיסור נעילת הסנדל] (שולחן ערוך...

שאלה: שלום לרב! ברור לי שמדריכת הכלה בימינו צריכה להדריך את הכלה על יחסי האישות שיהיו לה. האם חשוב ללמד בשיעורי הדרכת כלה על מיניות לטווח...

המאמר דן בשאלת ההיתר ההלכתי לקיום יחסי מין אנאליים בין בני זוג נשואים, תוך סקירת מקורות הלכתיים ודיון במשמעויות הרוחניות והמעשיות של הנושא.

שאלה: שלום הרב אני מתעתדת להיות מדריכת כלות (לומדת כרגע רוצה ללמד בקרוב). רציתי לשאול לגבי קיום יחסים בליל כלולות, פעמים רבות זוגות ששמרו נגיעה לפני החתונה זקוקים לזמן רב כדי להרגיש מוכנים לקיום כיחסים. אולי ימים או שבועות. אני רוצה לומר לכלות שלי שייקחו את הזמן ויגיעו לזה באטיות בקצב שנוח להם. הבעיה שמתעוררת עם זה היא: כאשר הכלה מקבלת דם או וסת היא נעשית נידה וכיון שלא קיימו יחסים לפני, היא נעשית אסורה להיות עם בעלה בבית אחד. כך אמר לי רב אחד שהתייעצתי עימו ואמר שיעשו בלילה

הרב, שלום! עקב קשיים זוגיים מהותיים ביני לבין אשתי, אנו הולכים למטפלת זוגית מזה כשנה. יש בינינו קושי בכלל בחיים הזוגיים ובפרט בחיי האישות. לפני שהלכנו לטיפול, לא קיימנו יחסים כמעט שנה שלימה חוץ מפעם או פעמיים, וגם זה היה גרוע. כחלק מהטיפול ושל החזרת המשיכה המינית בינינו, המטפלת ביקשה שנעשה את התרגיל הבא: לעמעם את כל התאורה בבית לסגור את תריסים/וילונות, ולבלות סוף שבוע בבית או שני ימי חול כאשר שנינו/אחד מאיתנו ערומים, חלקית או בצורה מלאה. עלינו להכין ארוחות רומנטיות וגם לקיים

מאמר הילכתי המתייחס לגישות השונות ביחסי אישות חלקיים תוך התייחסות למרחב התרים

האם מותר לאישה לגרות את עצמה? שאלה עדינה ומורכבת העולה תדיר במסגרת הדרכת כלות וטיפוח חיי אישות בריאים. המאמר בוחן את המקורות ההלכתיים החל מהגמרא ועד הפוסקים האחרונים, עוסק בהבדלים בין דיני נשים וגברים, ומציע הבנה מאוזנת הלוקחת בחשבון את צרכי האישה המודרנית לצד ערכי הקדושה והצניעות. דיון תורני מעמיק וצלול בנושא רגיש, המיועד למדריכות כלות ובני זוג המבקשים להעמיק בהיבטים ההלכתיים של חיי האישות.

שאלה הרב, שלום! אני אוהבת ללבוש פריטי לבוש שונים בזמן קיום יחסי אישות, כגון: חזייה, גופייה ולפעמים דברים אחרים. האם מותר? שמעתי שאסור ללבוש שום דבר בזמן היחסים? תשובה: הגמרא במסכת כתובות דף מח. אומרת: תני רב יוסף: "שארה" - זו קרוב בשר, שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן. מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה." משמע מהגמרא שאסור להיות לבושים בזמן קיום יחסי אישות. אך כפי שניתן להבין מהסוגיא, הכוונה שם הוא בכיוון ה

למה באמת? הרי היא לא צריכה את זה כדי ללדת ילדים? אישה יכולה ללדת 10 ילדים ולא ליהנות מיחסי אישות אפילו פעם אחת. צורת הרבייה של הגבר באה ביחד עם ההנאה המינית. ברגע יציאת הזרע לתוך רחם האישה, מגיעה לגבר תחושה של הנאה מינית מוגברת. חכמי הביולוגיה יאמרו ש"הטבע" הטביע הנאה זאת בגוף האדם כדי שירצה להביא את הדור הבא לעולם ובכך להבטיח את קיום המין. אבל האישה? היא אינה זקוקה לזה ולפי מה שאנו יודעים היום על תולדות המיניות הנשית, במשך מאות או אלפי שנים בהיסטוריה העולמית, נשים קיימו יחסי

הגמרא במסכת נדה דף יז עמוד א אומרת: אמר רב חסדא: אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום, שנאמר ואהבת לרעך כמוך . מאי משמע? אמר אביי: שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. רב חסדא מתנגד לקיום יחסים ביום שמא הוא יראה דבר מגונה באשתו והיא תתגנה עליו עקב העובדה שיש אור בבית כיון שהם משמשים ביום. כלומר, לרב חסדא אין התנגדות עקרונית מבחינת השעה ביממה אלא רק חשש מפני מה שהוא יראה. יש להבין מה החשש שלו? מה הוא עלול לראות ביום שהוא לא רואה בלילה או כאשר הם לא מקיימים יחסים. חייבים להסביר שאיש לא ר

אנשים רבים היו רגילים לצאת בבוקר לעבודה, להיות עסוקים במשך היום בחוץ ובערב לחזור הביתה מותשים ועייפים, להיות שותפים קצרים במטלות הבית,...

שאלה שלום כבוד הרב. אני נשואה 10 שנים. בעלי דורש או יותר נכון מבקש ממני לקיים יחסים בתדירות יותר גבוהה ממה שאני מעוניינת. הזוגיות שלנו טובה ואפילו יחסי האישות שלנו. אבל יש פער ביני לבין בעלי. כל פעם הוא לוחץ עלי ואומר שאני מחוייבת לכך כי אחרת הוא יחטא בהוצאת זרע. האם אני יכולה לומר לו ללכת לעשות מה שהוא רוצה עם עצמו ולעזוב אותי בשקט? תשובה: הערה: אמנם השאלה נשאלה על ידי אישה דתייה שבעלה גם דתי אבל העיקרון של התשובה להלן מתייחסת לכל זוג, גם לזוג שלא שומר מצוות או מקפיד על הוצא

האם אוננות נשית מותרת הלכתית? מחקר הלכתי מקיף הבוחן את מחלוקת הראשונים - ר"ת מול הרמב"ן - בשאלת הוצאת זרע ואיסור הרהור באישה. איך התפתחות המחקר המדעי על מיניות נשית משפיעה על הפסיקה? מה ההבדל בין אוננות גברית לנשית ברמה הביולוגית? כיצד אוננות נשית יכולה דווקא לחזק זוגיות? מתי מותר ומתי אסור? דיון עמוק בהלכה ובמציאות העכשווית עבור נשים נשואות ויחידות.

שאלה שלום כבוד הרב, למה הוצאת זרע מטמא? הרי אם זה אמור להביא חיים לעולם. אז למה על פי התורה, כל הוצאת זרע מגוף האיש גורם לטומאה. אני לא שואל רק על הוצאת זרע לבטלה, אלא על כל סוג של הוצאת זרע? תשובה: שאלה גדולה שאלת. הרי תפקיד הזרע להביא חיים לעולם. אז היינו אולי מבינים שזרע שיוצא שלא במסגרת יחסים מטמא כיון שהוא לא מביא חיים. אבל התורה כותבת שגם זרע שיוצא במסגרת חיי אישות רגילים לגמרי, גורם לטומאה של האיש והאישה, גם אם זה זרע שיכול לגרום להיריון. כך כתוב בספר ויקרא טו יח: "ואש