שאלה

שלום לכבוד הרב, אני מתנצלת על השאלה, אך אני שואלת אותה בכנות. אני בחורה רווקה בת 32 שעושה מאמצים כבירים זה שנים רבות במטרה למצוא את השידוך שלי. לצערי, למרות כל המאמצים טרם נישאתי והיצר מתגבר ומתגבר.. אני יודעת שהיצר הזה מעיד על בריאות אך העובדה שאיני יכולה עדיין לממש אותו מולידה בי חולי...קשה לי לשאת זאת!! כאן שאלתי היא האם מותר לי ל"אונן" כשאיני חושבת על אף גבר- כלומר המחשבות "נקיות"... כמובן איני מחפשת בזה תחליף לזוגיות ולקשר עמוק, אך לבינתיים האם אפשר? האם מותר? האם יש מקום להתיר?? תודה!

תשובה

שאלה זו בעצם שייכת לשאלה יותר רחבה של גירוי עצמי של אישה כאשר היא לא עם בעלה, בין אם היא נשואה ובין אם לא. בעצם בכל התלמוד איננו מוצאים איסור של גירוי עצמי של האישה, לעומת אמירות מפורשות וחריפות של גירוי עצמי של הגבר. הדוגמא המפורסמת ביותר היא במשנה במסכת נדה י"ג, האומרת: כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ. במילים אחרות, אין שום בעיה לאישה למשמש באותו מקום, ולא חששו חז"ל לתוצאות של בדיקות חוזרות ונשנות, בין אם זה יגרום לגירוי עצמי או לא.

הפרשנים הראשונים עסקו בנושא בהרחבה, אבל פוסקי ההלכה העיקריים, ובהם הרמב"ם והשו"ע, לא הזכירו איסור גירוי של נשים.

אולי חז"ל חשבו שלנשים אין אפשרות או יכולת להגיע לאורגזמה כמו לגברים, ולכן לא התייחסו לכך?

אזי די ברור שהם הכירו ואף שיבחו את יכולת האישה להגיע לשיא מיני, על פי הגמרא בנידה לא: "אמר רבי יצחק אמר רב אמי: אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחילה יולדת נקבה.... אלא מתוך שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה שיהו בניהם זכרים, מעלה עליהן הכתוב כאילו הם מרבים בנים ובני בנים".

ועל אף שניתן אולי להסביר את הגמרא בצורה אחרת, אני חושב שפשט הגמרא היא ניסיון של חז"ל להיות רגישים לקצב האישה להגיע לשיא מיני, ועל כן הם המליצו לבעל להשהות את האורגזמה שלו כדי שהאישה תוכל להגיע לכך קודם.

מכאן שחז"ל הבינו היטב שהאישה יכולה להגיע לאורגזמה ולא התעלמו מכך.

מכאן נגיע לשאלה האם ראוי לאישה רווקה לעסוק בכך?

יש כאן כמה סוגיות:

א. היחס להנאה בחיים בכלל. ב. העיסוק במיניות כאדם רווק. ג. חשש להרהורי עבירה. ד. התמכרות. ה. האם יש תועלת חיובית?

אתייחס כלל נושא בקצרה בנפרד.

א. האם מותר לנו ליהנות בחיים? התייחסתי לכך באריכות בסיפרי "לדעת לאהוב" ואיני יכול במסגרת תשובה קצרה לחזור על הכל. הקו המנחה אותי הוא: אם אנו נהנים בשאר תחומים בחיים, כגון: קניית גלידה, מסעדות וחופשות, אין סיבה לא ליהנות ממיניות במסגרת המותר. רוב רובם של האנשים שומרי תורה ומצוות בדורנו אינם חיים בפרישות ובנזירות. בכל ריכוזי הדתיים והחרדים יש מסעדות, חנויות ממתקים ועוד. בתי המלון בארץ ובחו"ל מלאים בדתיים ובחרדים, ואפילו יש עלון שבת שבו יש יותר דפים על נסיעות לחו"ל לדתיים מאשר דברי תורה. ולכן, כיון שרוב הציבור מצליח לשלב בין הנאות של החיים לבין חיים דתיים ורוחניים, ולכן גם בתחום המיניות אין בזה סתירה. ואין הבדל בעניין הזה בין רווקה לנשואה.

ב. מיניות היא חלק מהותי מחיינו במהלך כל משך חיינו. אך יש לכך גדרים מותרים ואסורים על מנת לא להגיע למקומות האפלים והטמאים של המיניות. אם מבחינה הלכתית, כפי שכתבתנו, מותר לרווקה ליהנות מהמיניות של עצמה, אז מותר גם לרווקה לגרות את עצמה ביד או במכשיר על מנת להגיע לאורגזמה.

ג. ישנה מחלוקת הלכתית האם גם לנשים יש איסור של הרהורי עבירה כמו לגברים. אז בלי להיכנס לפירוט יתר ולדיון הלכתי, הייתי מסייג את זה כך: אסור לפנטז או לחשוב הרהורים מיניים על אנשים מוכרים לאישה.

ד. כל התמכרות היא רעה. אסור שהגירוי המיני יביא להתנהגות אובססיבית. מה הגדר ומה המינון? כמו בכל התמכרות. אם האדם מפסיק לתפקד בצורה נורמטיבית, או הוא עסוק בנושא זה על חשבון עבודה, חברים, משפחה וכד', אז ההתנהגות היא פסולה. ה. תועלת חיובית. המציאות היא שיש פער עצום בין הכרת הגוף והמיניות של גברים לבין נשים בזמן החתונה. על ידי שהאישה הרווקה מכירה יותר טוב את הגוף שלה ומה גורם לה הנאה, היא תוכל לסייע לחיבור המורכב ממילא של החתן והכלה בחודשים הראשונים אחרי החתונה. התשובה לעיל נכתבה בקיצור רב, והיא לא משמשת כתשובה כוללת לנושא. כמובן, שאין לראות בהיתר של הנאה מינית לאישה רווקה, כל היתר לממש את זה ביחד עם גבר לפני נישואין כדת משה וישראל.

בכבוד רב, אברהם שמואל