זוגיות לאורך זמן או בלשון אחרת - 'בנין עדי עד'
עודכן: 7 בפבר׳ 2021
אחת הברכות שמברכים את בני הזוג כשנכנסים בברית הנישואין היא הברכה; 'שיהיה זה בנין עדי עד'. האמת, שזאת אחת הברכות היותר מרגשות שיש, בפרט למי שמודע לעובדה כי ככל שהדורות מתקדמים אחוזי הגירושין הולכים וגוברים. פעם אחת ולתמיד צריכים לתת את הדעת ולהבין את אחת הסיבות העיקריות למפלס הגואה של הגירושין בקרב זוגות..
כדי שהמערכת הזוגית תישאר איתנה לאורך זמן צריך לבוא דווקא מגישה של נפרדות. במה דברים אמורים? למעשה כל אחד מבני הזוג מגיע ממקום של חיים עצמאיים שהיה חי לעצמו.. כשאתה חי לעצמך ללא עול אין לך מחויבות ואין לך מחשבה אודות נתינה כלשהי. זה ברור לכולם שכשנכנסים למערכת זוגית צריכים לתת ולהעניק, אבל השאלה על חשבון מה זה בא ועד כמה?? לא כל אחד מוכן לוותר על האגו שלו בכל עת, ונראה כי זה אחת הסיבות המרכזיות להובלת התא המשפחתי לכיוון של דעיכה אבדון וחורבן. פעמים שאתה בא עם כל הכוח למען הזוגיות, מנסה לוותר להתגמש ולעשות משהו למען הזוגיות או למען בן/בת הזוג. אלא שלא תמיד המעשים עולים בקנה אחד עם הרגשות הכוונות או הציפיות שלך מול עצמך רצונותיך מחשבותיך, ומול בן/בת הזוג. פעמים רבות הגישה הראשונית והתכנית הבלתי מודעת היא; להשיג את המטרות והאינטרסים האישיים ולעתים אף המטרה לגמרי מתפספסת. כך נוצר פער בהרגשת המחויבות ותחושת החמצה. אתה נותר חסר אונים כאשר המחוות שלך לא מתקבלות בלשון המעטה למרות כל הנסיונות לרצות. לעתים המרחב האישי נעשה מטושטש בעקבות כך שעכשיו כל אחד מבני הזוג שהיה עצמאי עד כה לעצמו ועשה כל דבר רק בעבור עצמו כעת צריך לחלוק מעצמו את המרחב את הנתינה את ההערכה ואת כל מה שבעצם לשמה נוצרה מערכת הנישואין שהרי כל מטרתה זה שיהיה לך עם מי לחלוק. אם אתה נשאר לבדך נותן רק לעצמך ולא חולק עם האחר הרי שאיבדת את המהות שלשמה נברא האדם. כי האדם נברא בשביל לתת, להעניק למישהו ולחלוק עם האחר. לשתף ולהשתתף. ברגע שמשהו נשאר אצלך, זה יוצר מין תקיעות וחוסר תנועה. רק כאשר משהו עובר ממך למישהו אחר הרי שאתה בתנועה, הרי שאתה בסימן חיים. נראה כי כאשר נבין לדעת מהו הדבר הכי מכוער שיש בעולם הוא הדבר אשר אנו רואים כי האדם שומר לעצמו, חושב רק על עצמו, לא משתף אחרים וחי בבועה של עצמו. ולהיפך, כאשר האדם יודע לחלוק עם הזולת הרי שאין לך דבר יפה מזה. זה מסמל את האנושיות ואת החיות בין בני האדם. נמצא כי החיים והחיות נמצאים דווקא בנתינה ובחלוקה עם האחר. כאן מתגלה סימן חיים וזה המעניק לחות למערכת.. המעניין הוא שדווקא מהמקום של רק אני בעולם קם וצומח המשך התהליך לראות מישהו אחר.. אבל בתנאי שאתה מסתכל על זה כתהליך ומעבר אל המדרגה הבאה, בתנאי שאתה מוכן לעבור לשלב הבא. אם אינך מוכן כי עדיין לא סיימת להעניק לעצמך, הרי שכל כניסה למערכת זוגית תחווה כישלון וחוסר הצלחה.. נראה כי הגורם העיקרי לדעיכת הזוגיות הוא דווקא איבוד האני שלך בתוך כל המערכת הזוגית ודווקא ובעיקר בזמן שיש קירבה בין בני הזוג. אז האינדיבידואליות הולכת לאיבוד בתוך הזוגיות. שים לב! לך ישות עצמאית, לבת הזוג שלך ישות עצמאית ואילו לזוגיות יש ישות עצמאית שנוצרת מהאינטראקציה ביניכם. לולי יהיה לך ישות עצמאית ותדע להגדיר אותה מי היא מה הכוחות היכולות הרגשות וכו' הרי שתלך לאיבוד בתוך המכלול הזוגי ואז יתחיל להיווצר כאוס במערכת הזוגיות. ככל שתדע להגדיר מי אתה ומי בת הזוג שלך למי יש תפקיד כמה ומתי אז תוכל לדעת בבירור שאתה עושה את חובתך ותפקידך נאמנה. דבר זה מתאפשר אך ורק על ידי בירור בין בני הזוג באמצעות תקשורת. כאשר יש תקשורת יש אפשרות שכל אחד יביע את דעתו. אבל תאר לך שאין לך דעה מגובשת לדבר מסוים, הרי שאתה מביא ישות חסרת דעה ברורה, חסרת חוט שדרה, או במילים אחרות אתה מביא ערפל לתוך המערכת הזוגית שלך. הסוד הוא; מודעות המובילה לתקשורת מכבדת בין בני הזוג דבר זה יפתור בעיות רבות ביחסים ביניכם, ייצור תשתית יציבה חזקה ואיתנה המחזיקה ומשתמרת לאורך זמן.. ובעיקר חיות ולחות. בהצלחה ובברכת בנין עדי עד אמן
הכותב, מיכאל אלר, חוקר נפש. מנתח התנהגות. מאבחן ומעצב אישיות. מומחה לתקשורת ויחסים בינאישיים. מגשר. יועץ אישי זוגי משפחתי וחינוכי. מנהל מכון 'תבין' תל אביב.