חודש אייר הוא חודש העצמאות של עם ישראל.

ביחסים בין זוג, עצמאות הוא נושא מהותי.

אחד החששות הגדולים ביותר של יחידים בימינו מחיי זוגיות הוא איבוד העצמאות. למה שאדם שנהנה מחיי הרווקות ייכנס לחיי זוגיות מגבילים וכובלים המאיימים באיבוד כל הדברים שהוא אוהב לעשות כאדם יחיד? אנו רואים שצעירים דוחים עוד ועוד את ההחלטה על חיי נישואין לגילאים יותר מבוגרים ובין השאר בגלל החשש מאיבוד החופש והעצמאות.

אך מה מאיים כל כך? האם כל מה שאדם אוהב לעשות הוא לא יכול לעשות ביחד עם בת זוג אוהבת? בוודאי שכן, אבל כידוע לכל דבר יש מחיר. המחיר של אהבה זה כאב. המחיר של זוגיות הוא מחוייבות. המחיר של נישואין זו המסגרת. מאידך, המחיר של רווקות הוא בדידות. המחיר של החופש הוא תלישות.

בתורה, אחרי החטא אימנו חווה מתקללת בדבר הבא:

"ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".

זו לא ברכה אלא קללה. בתור בני אדם העובדים מאז ועד היום על תיקון חטא אדם הראשון, איננו רוצים לשלוט בבני אדם אחרים, ובוודאי לא בבני הזוג שלנו. אנו גם לא רוצים שהם יהיו תלויים בנו בצורה תלותית לא בריאה. איננו רוצים לכפות את דעתינו על אף אחד, אלא שכל אחד יפתח את הגוון המיוחד שלו, בין בעבודת ה', ובין בשאר כל הסגולות שה' ברך באדם הזה. לכן, בעצם כחלק מהתיקון, אנו מבקשים שכל אחד יהיה יחיד ומיוחד מצד עצמו.

אך הנה, אנו רואים לאורך הדורות שפעם אחר פעם, אנשים בכל זאת בוחרים באהבה עם הכאבים, עם שברון הלב, עם החששות, הציפיות והאכזבות. כנראה האהבה שווה את הכל.

אז איך אפשר לפשר בין זוגיות לעצמאות?

אני נוהג להסתכל על הזוגיות הנכונה ביהדות לפי החשבון הבא:

1+1=1.

לא 1+1=2, כיון שאז נשארים שני יחידים שבמקרה גרים ביחד.

לא 1/2+1/2=1, כיון שאז יש חשש אמיתי באיבוד הזהות האישית שלי בתוך הזוגיות (ואני מכיר את הדרשות של חז"ל ואת השיר המפורסם של "חצי בן אדם" – זה יבוא לידי ביטוי במאמר אחר).

כאשר אני אומר 1+1=1, זה אומר את הדברים הבאים:

אנו התחברנו כדי ליצור משהו שלם חדש שהוא שלנו ורק שלנו. זה לא 2, אלא זה משהו חדש יחיד ומיוחד רק שלנו. אך ביחד עם זה, מי שמרכיב את הדבר הנפלא הזה שבינינו, זה שני יחידים שלא הלכו לאיבוד בתוך הזוגיות אלא שמרו כל אחד על ייחודו, ושניהם תורמים מהסגולות המיוחדות שלהם לדבר האחד היפה הזה שיצרנו בינינו.

אני בטוח שבעומק דברי חז"ל זוהי כוונתם ליחסים הבריאים בין חיי בני הזוג.

ואידך צא ולמד.