שחיקה בנישואין שיגרה משעממת או סתם אהבה?

רובנו ככולנו מבקשים לעצמנו את החיים הנוחים חיי החופש והעונג מבלי לעשות כלום. שיגישו לנו, שיעשו בשבילנו, שירגשו, שיצחיקו, שיאתגרו אותנו וירגישו מה אנחנו צריכים מבלי לומר זאת. שהכל יהיה רק לטובתנו האישית לפי האינטרסים עליהם חלמנו כל הזמן. שהמנגינה של החיים תתנגן לפי החליל שלנו. שהכל יהיה זמין כאן ועכשיו מבלי מאמץ כלשהו. מבלי משים, התפיסה הזאת חילחלה גם למישור הזוגי והמשפחתי שלנו.. האם יש בזה משהו רע?

האמת שכשמדברים על אנשים ויחסים מדברים על אהבה כחלק בלתי נפרד, וכשמדברים על אהבה מדברים על תהליך. אהבה אינה רק עינוגי זוגיות המסתיימים ברובד הפיזי של הגופים. אהבה אינה יכולה להתחיל ולהסתיים במעשה או להסתכם במילים כמו 'אני אוהב אותך'. מעשה של אהבה אמתית מתחיל במחשבה טובה, תקשורת טובה בין בני הזוג, זו המובילה להתחשבות, עזרה הדדית, הבנה והכלה. ומשם כבר הדרך קצרה לאן שמלכתחילה חשבתם להיות בה ולא ידעתם איך..

למעשה כל בן זוג מבקש לעצמו את חיי הנוחות, אך את הדרך לכך הרבה מאתנו ממאנים לעבור. חשוב לדעת ולהבין כי הדרך אינה כה סבוכה אך היא בהחלט דורשת את ההכנה הפיזית והנפשית לעשות את הסוו'יץ בראש זה האחראי על המעבר בין האני לאחר, בין החוץ לפנים ובעצם להיכנס למצב אחר מאותה תפיסה ממנה באנו.

רובנו חוזרים מהעבודה מגיעים הביתה מרוטים מהעומס שנצבר, כעוסים וקצרי סבלנות לעצמנו לבן זוגינו ולילדים, חלקנו נזרקים היישר אל עבודות ומטלות הבית, או סתם נזרקים על הספה אל מול המסך.. הגענו פיזית אבל חלקים מאתנו עדיין לוקח להם זמן לחזור.. ומשום מה פתאום מגלים שהנה הזמן חלף הלך לו. פתאום אנחנו נזכרים שלא היה לנו אפילו זמן לעצמנו, בטח ובטח שלא לזוגיות.

מי בכלל חושב בשלב זה על זמן איכות זוגי או על יציאה לדייט זוגי בקפה או סתם הליכה רומנטית על חוף הים.. אלו דברים שהשגרה והשחיקה הנפשית של מטלות היומיום מאפילה עליהם וגורמת להם לדעוך אט אט אל תוך הלילה, אל תוך החיים. ואז כל אחד מבני הזוג מוצא את עצמו מנסה להתמודד עם הלבד שלו אשר ללא כל עוררין אין זה נכלל בגדר זוגיות בלשון המעטה.

זוגיות אמת היא זוגיות בה כל אחד מבני הזוג מחפש את הדרך, מחפש את הדרך לחיבור אל בן זוגו, מחפש את הדרך להרגיש אל ליבו שלו ומשם אל ליבו של בן זוגו שהוא גם בן שיחו. לשאת בנטל עמו, עם צרכיו ועם צרכי הבית. אך לשם כך צריך להבין את הקונספט החשוב של הזוגיות שבנוי על הכנה.

לא תתאפשר הכלה ללא הכנה. הכנה נפשית משולה לתבשיל שעומד ומתבשל על הגז זמן רב, כך ריח התבשיל ממלא את חלל הבית ומעורר את כל הבלוטות ומכינם לאוכל, ואז ברגע שאתה נכנס מהעבודה אתה ממש שמח על כך שבת זוגתך הכינה עבורך בדיוק את מה שחשקה נפשך. הילדים חוזרים מהגן ובית הספר כאשר הם מריחים את ריח התבשילים. זאת הכנה, כי בהכנה יש זיכרון. ככל שאתה מכין את עצמך לקראת האירוע, כך האירוע יחקק בזכרונך לזמן ארוך יותר.

כאשר יש בזוגיות שלך את האלמנט של ההכנה, הזיכרון אז תדע שניצחת. אז יש את הנפש ואת רוח החיים שיצרת בעצמך. הזיכרון הטוב הוא הריח הטוב והרושם הטוב שאתה משאיר על בת זוגתך. אז תדע שאתה עושה את מלאכתך נאמנה. אז גם תחווה סיפוק ואושר בעצמך על שאתה ממלא את התפקיד הזוגי שלך כמו שצריך..

אם תבחר להמשיך לקיים את חיי הזוגיות שלך ולהזין אותם תבין כי מקומו של המזון המהיר אינו בחיי המשפחה, לא במובן הפיזי ולא במובן הנפשי. כך תוכל לבחון עצמך איפה אתה נמצא בקשר ליחסים שלך, אם ומתי אתה מחובר לדרך, אם ומתי אתה מחובר לתשוקה ולחיים עצמם.

הכותב, מיכאל אלר, חוקר נפש. מנתח התנהגות. מאבחן ומעצב אישיות. מומחה לתקשורת ויחסים בינאישיים. מגשר. יועץ אישי זוגי משפחתי וחינוכי. מנהל מכון 'תבין' תל אביב.