בתודעה היהודית, המילה "תאווה" תמיד היתה באה בהקשרים שליליים. בפרקי אבות למדנו עוד בילדותינו: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (פרקי אבות ד' כ"א). גם המילה בפירושה לאנגלית: LUST משאירה תחושה לא נעימה, ובמילון אוקספורד פירש: A sensuous appetite regarded as sinful. כלומר, תיאבון חושני שנחשב לחטא. אבל בתורה, שקדמה להשפעות הנצרות על היחס למיניות ביהדות, אנו מוצאים את המילה תאווה ביחס לאוכל, ללא שום הסתייגות: כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבּ
