שאלה

שלום לכבוד הרב.

ליל הטבילה של אישתי יחול בחול המועד סוכות? האם אני צריך לישון איתה בסוכה או האם אני פטור? והאם קיום יחסי אישות בתוך הסוכה אין בהם חילול הקודש?

תודה

תשובה

שלום!

מרן הבית יוסף בשולחן ערוך סי' תרל"ט סעיף ב' כתב כדבר פשוט שאדם חייב לישון בסוכה והדין של שינה אף חמורה מדים אכילה, כיון ששינת ארעי אסורה מחוץ לסוכה ואכילת ארעי מותרת. הרמ"א במקום כתב על הקושי של שינה בסוכה עקב הקור:

ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן); ולי נראה משום דמצוות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור; וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת.

פשוט וברור שההערה של הרמ"א נובעת בראש ובראשונה מההבדל הגיאוגרפי בין הרמ"א לבין רבי יוסף קארו כיון שזה האחרון היה גר בארץ ישראל שבה לרוב מזג האוויר נוח בסוכות, לעומת הרמ"א שהיה גר בקרקוב בפולין, ובעונה זאת של השנה כבר קר ולפעמים אפילו שלג.

אבל הרמ"א תלה את העובדה שלא נהגו לישון בסוכה לא רק במזג האוויר אלא בעובדה שאם אדם ישן בסוכה הוא נמנע מלישון עם אשתו במשך ימי החג שבהם דווקא יש עניין לשמוח. משמע מדבריו, שאם אינו יכול לישון עם אשתו בסוכה, אז הוא פטור ממצוות סוכה.

קצת קשה להבין את הסברא שלו, כיון שמניין לו לחדש שלא ישנו בסוכה בגלל חוסר האפשרות של לישון שם עם אשתו לעומת מה שעשו בכל הדורות לפניו. ואכן, בעל ערוך השולחן (או"ח סימן תרלט יג') דחה את הטעם של חוסר האפשרות של שינה עם אשתו, וכתב שעיקר הטעם שלא נהגו לישון בסוכה הוא בגלל הצינה:

ולכן נלע"ד (נראה לעניות דעתי) דהעיקר הוא הטעם הראשון משום צינה דבמדינות הצפוניות שלנו רוב שנים הזמן קר מאד בסוכות ואין לך מצטער יותר מזה וכמה פעמים שאפשר להתנזק כשישן שם.

אכן, ייתכן שזה ההסבר למנהג, אך לא כך סבר הרמ"א. כיון שהוא כתב בפירוט יתר את דעתו בדרכי משה על הטור:

ולי נראה שנהגו להקל כי מצות סוכה לישן בה כמו שישן בביתו איש עם אשתו וכמו שדרשו חז"ל (סוכה כו א) תשבו (ויקרא כג מב) כעין תדורו וכמ"ש במהרי"ל (שם סי' ד עמ' שסא) שהיה ישן עם אשתו בסוכה ובזמן הזה שאין לכל אחד סוכה מיוחדת אלא רבים אוכלים ושותים בסוכה אחת אי אפשר להם לישן עם נשותיהן בסוכה כאחת ואם יניחו נשותיהן בביתן והאנשים יישנו בסוכה לפעמים הוי מצטער ולא מקרי כעין תדורו וכבר אמרו (בעירובין סג ב) נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה (מיכה ב ט) זה הישן בחדר שאיש ואשתו ישנים שם ואפילו אשתו נדה, ואף יבטל על ידי זה מצות עונה לפעמים או יבטל מה שנאמר (דברים יד כו) ושמחת אתה וביתך כי לפעמים אשתו מצטערת על זה ועל ידי זה נשתרבב המנהג להקל בדבר אך החרד אל דבר ד' ישתדל לו מקום שיוכל לישן שם בלא צער ויישן שם ויעבוד את ד' בשמחה וכן נוהגין המדקדקים.

הרמ"א כותב במפורש שכל אדם חייב לעשות כל השתדלות לישון עם אשתו בסוכה ורק במקרה שיש רבים שישנים בסוכה אחת, [כמו שנוהגים בהרבה מקומות בחו"ל בימינו לאכול כולם בסוכה אחת מחוסר אפשרות לבנות סוכה בבית], אז למעשה הוא פטור ממצוות סוכה כיון שלא יכול לישון שם עם אשתו. הלכה זו היא נכונה אף אם אשתו נדה, כיון שגם אם הם אסורים זה על זה, עדיין יש צער לאישה לישון לבד, ולא ראוי לצער את אשתו בדבר זה, בייחוד בימי השמחה של חג סוכות.

בספר "מועדים וזמנים" (חלק א' סימן פ"ח) דן בשאלה האם יש חובה על האישה לישון בסוכה כדי לעזור לבעלה לקיים את המצווה של שינה בסוכה, כמו שאישה מחוייבת לסייע לבעלה במצוות פרו ורבו. למסקנה, הוא סובר שהדינים אינם דומים, ואישה, שהיא פטורה ממצוות סוכה, לא חייבת לצאת מביתה כדי לישון עם בעלה בסוכה. ממילא חזרנו לדינא דהרמ"א שהאיש יהיה פטור ממצוות שינה בסוכה, אם אינו יכול לישון שם עם אשתו.

להלכה למעשה, אם אפשר, ראוי לבנות סוכה לבעל ולאישה שהם יהיו שם ביחידות ויוכלו לישון שם ואף לקיים יחסי אישות. אין שום הורדת קדושה בקיום יחסי אישות בסוכה, וכך משמע מדברי הרמ"א בשולחן ערוך ובדרכי משה שכתב שחייב לישון עם אשתו בסוכה כמו שהוא כתב:

אך החרד אל דבר ד' ישתדל לו מקום שיוכל לישן שם בלא צער ויישן שם ויעבוד את ד' בשמחה וכן נוהגין המדקדקים.

ומשמע מדבריו, שהשמחה היא כפולה, גם שמחה של מוות עונה, וגם שמחה של החג. אך התנאי הפשוט לכך הוא כמו שהוא כתב שיהיו להם סוכה מיוחדת רק להם ולא לאף אחד אחר מבני הבית, וכמובן שהשכנים לא יוכלו

לשמוע אותם בזמן שמקיימים יחסי אישות או לראותם, כמו שכתב בשולחן ערוך באב"ע, סי' כ"ה סעיף ד':

אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וּבַגַּנִּים וּבַפַּרְדֵּסִים, אֶלָּא בְּבֵית דִּירָה, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּזְנוּת וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לִידֵי זְנוּת; וְהַבּוֹעֵל אֶת אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

בפועל, כיון שרוב היהודים בארץ גרים בבתי דירות, וסמוכים להם שכנים קשה להיות מן המדקדקים במצווה זו, ועל כן, לפי הרמ"א הם יהיו פטורים משינה בסוכה. מצד שני, מאז חזרתנו לארץ בחסדי ה', רבים מהצעירים נוהגים לישון באהלים או בקמפינג, ועל כן בוודאי כך ראוי לנהוג ביחס למצווה הקדושה והחביבה של מצוות סוכה. לכן, מי שגר בכפר או ביישוב, ויש לו אפשרות להקים סוכה ולישון שם בקירוב בשר איש ואשתו, כך ראוי להחמיר ולנהוג. כאשר השכנים יכולים לשמוע את אשר נעשה, אז יקיימו יחסי אישות בצניעות בביתם ולאחר מכן, לא חייבים לצאת לסוכה באמצע הלילה, כפי שכתב המשנה ברורה שם בס"ק י"ח:

ואין לחייבו לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו אלא ישן בביתו עד עמוד השחר:

ועל אף דבריו אלו של המשנה ברורה, כאן בארץ ישראל, שמצוות סוכה וארבעת המינים חזרו הביתה, והיא מצווה שבאה פעם בשנה, ראוי לבעל ולאישה להשתדל לישון בסוכה ביחד [אף אחרי קיום היחסים בבית] ולקיים שתי מצוות בבת אחת, גם מצוות ו"שמחת בחגך" וגם "מצוות עונה" (או ו"שמח את אשתו אשר לקח" אם הם בשנה הראשונה).

בברכה,

הרב רפי אוסטרוף

מחנך לזוגיות ומיניות חיובית

rafiostroffhadrachot@gmail.com :דוא"ל

טל: 052-4317477

לקבלת תכנים של הרב רפי אוסטרוף, בנושאי מיניות והלכה, הירשמו כאן

ניתן לעקוב אחר התכנים של הרב רפי גם ב: יוטיוב, פייסבוק ובבלוג של הרב רפי.