האינטימיות הבלתי מופרעת בין בעל ואישה בתלמוד

במסכת עירובין ישנו מאמר נפלא על היופי באינטימיות בין בעל ואישה.

בגמרא מסופר כך:

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף סג ע"ב:

אמר רב ברונא אמר רב: כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה - עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. ואמר רב יוסף: אפילו באשתו נדה. רבא אמר: אם אשתו נדה היא - תבא עליו ברכה. - ולא היא, דעד האידנא מאן נטריה.

תרגום והסבר:

אמר רב ברונא בשם רב: כל מי שישן בחדר שאיש ואשתו נמצאים בו, עליו הכתוב אומר: "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה".

אסור לאורח (או כל אדם אחר) לישון בחדר שאיש ואישה ישנים בו. הגמרא מצטטת פסוק שנתייחס אליו בהמשך שמהווה מקור לדין זה.

ואמר רב יוסף: אפילו אם אשתו נדה. גם אם הזוג לא יכול לקיים יחסים כי האישה אסורה, אסור לאדם שלישי להמצא שם.

רבא מעיר ואומר שאם האישה נדה דווקא זה טוב שאדם נוסף נמצא שם כיון שזה ימנע מהם לקיים יחסים אסורים אחד עם השני.

הגמרא מסיימת ודוחה את דעתו של רבא ואומרת שקביעתו אינה נכונה כיון שאם הוא לא היה שם הם לא היו צריכים שומרים, אז גם עתה הזוג לא צריך אותו.

נפנה לתחילת המאמר של הגמרא שמצטטת את הפסוק ממיכה ב' ט':

"נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם."

בפרק הזה, הנביא מיכה מונה רשימה ארוכה של חטאים שונים בעם ישראל. נחלקו המפרשים כיצד להגדיר את החטא של 'נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה'.

רש"י פירש בפירוש ראשון שהפושעים רוצחים את הבעלים וכך גורמים לאישה להיות מגורשת מבעלה שאיתו התענגה. רש"י פירש פירוש נוסף פחות קשה שהפושעים שודדים את הגברים מכל ממונם וכיון שהם נשארים מחוסרי כל, אין הם יכולים כבר לשמח את נשותיהם. המלבי"ם פירש שהיו גוזלים את הנשים עצמן ואונסים אותם.

ראו נא איזו השוואה קשה עשתה הגמרא בין איש שמתארח אצל זוג וישן איתם בחדר ובכך מונע מהם יחסי אישות אפשריים לבין שודדים ורוצחים.

אסור לאורח (או כל אדם אחר) לישון בחדר שאיש ואישה ישנים בו.

מעיר על כך רב יוסף שהחטא של האורח אינו רק במניעת יחסי אישות. אלא אפילו אם הם לא יכולים לקיים יחסים כי האישה בנדה, יש בזה הפרעה לאינטימיות של בני הזוג. לעומתו מעיר רבא שאם האישה נדה, זה דווקא חיובי שיש אדם שלישי בחדר כיון שבכך הוא מציל אותם מן החטא. אך הגמרא דוחה את דבריו ואומרת שאין מקום לדברי רבא כיון שהזוג כמו כל זוג, לא צריך שמירה, כמו שבכל לילה הם אינם צריכים. אם כן נשארנו עם דברי רב יוסף שהבעיה העיקרית כאן היא לא הפרעה לחיי אישות אלא הפרעה לאינטימיות של בני הזוג.

ואלו מילותיו של המאירי על גמרא זו:

בכמה מקומות הזהירו חכמים שלא לסבב או לגרום שום ריחוק בין אדם לאשתו...

והמהרש"א בחידושי אגדות היטב להגדיר את הבעיה: [גם כשאין עניין של יחסי אישות כגון שהאישה נדה],

"מ"מ בושין ממנו לדבר דברים שבצנעה בינו לבינה".

מהי אינטימיות?

על פי הפירוש המקובל, המקור הוא ממילה לטינית שפירושו 'הכי פנימי'. אנו פותחים את הלב ואת הפנימיות שלנו לאנשים שקרובים אלי. לא רק לבני הזוג שלנו. יש אינטימיות משפחתית, אינטימיות בין חברים טובים, לפעמים יש אינטימיות של יחידת מילואים וותיקה ועוד. כאשר יש קשר מיוחד, פנימי, שאין מקום לאף זר להיכנס לשם, זוהי אינטימיות.

הספר "לדעת לאהוב" בגרסה דיגיטאלית. מומלץ לקרוא בזוג.

אחד הדברים הכי אינטימיים בחיים שלי הוא הווטסאפ המשפחתי שלנו. זר לא ייכנס לשם. זה גם מה שמאפיין כל דבר אינטימי. זה מרחב מקודש רק למי שמורשה להיכנס.

הדבר הכי יקר, הכי מיוחד בין בעל ואישה, זו האינטימיות ביניהם. זו האפשרות לפתוח את הלב ואת הפנימיות לגמרי. זה להיות כספר פתוח אחד עם השני. להיות מסוגל לספר כל דבר, כל סוד, כל רצון וכל חלום.

כל אחד מכיר את הסיטואציה של מבט ללא מילים, של נגיעה קלה ביד, של 'חשבנו אותו דובר' ועוד אירועים קטנים וגדולים שהם אנו מבטאים את האינטימיות שלנו עם בן או בת הזוג שלנו.

לא הרבה אנשים זוכים לחיות באינטימיות עם הסובב אותם. הרבה פעמים אנו מקיפים את עצמנו ואת לבנו במחיצות שהן בלתי חדירות. לפעמים זה בגלל שאין לנו אמון או כדי שלא נהיה פגיעים.

אך אדם עם חומות בלב הוא אדם שלא מצליח לחוות את איחוד הלבבות. והאיחוד הגדול ביותר שיכול להיות לאדם בעולם הזה הוא איחוד עם אשתו עד שהם נהיים אחד. זו היציאה של האדם מבדידותו הנצחית עם שהם נהיים אחד.

לכן הגמרא מחמירה כל כך שמי שמפריע לאינטימיות הקדושה שיש בין בני זוג.

אני מאחל לכם ולי שכל אחד מאיתנו יזכה באינטימיות כזאת שאם היא תופרע אפילו ללילה אחד, אנו נרגיש בזה במלוא עוצמתו כמו שחז"ל אמרו על זה: "את נשי עמי תגרשון"

בברכה