נשים עם רטלין, גברים עם קונצרטה
עודכן: 20 בינו׳ 2021
רונית היתה תלמידה בסדר. הציונים שלה היו ממוצעים וקצת מתחת לזה. היא היתה ילדה מאד חכמה אבל הלימודים לא היו בראש מעיינה. היא תמיד העדיפה לבהות מבעד לחלון ולדמיין מה קורה בחוץ ואיזה צורות יפות יש לעננים, ופחות להקשיב למורה המשעממת ולהתרכז רבע שעה בספר. היא סיימה את התיכון בציונים סבירים ושנתיים אחר כך המשיכה לאקדמיה. גם כאן, היא נעה בין לימודים לריחוף, בין חיי חברה עשירים לבין אתגרים בביצוע המטלות השונות. כמעט תמיד היא לא הספיקה לסיים את הבחינות בזמן והעבודות היו מוגשות ביום האחרון, וגם זה לפעמים באיחור.
את איציק היא פגשה בטיול בהודו. היא כל כך התחברה לתחושת החופש, למרחבים, לשלווה ולנופים. באחד הפעמים שהיא יצאה לטיול רגלי היא פגשה אותו לאורך השביל. הוא היה "גבר גבר". חסון, שרירי, תמיד בפעולה, לא נח לרגע. הולך לשם, רץ לפה, מארגן את זה, סוחב המון ציוד גם בשביל אחרים והכי חשוב, היה לו לב זהב. חצי שנה אחרי שהם נפגשו, הם התארסו.
האתגרים הראשונים הופיעו כמה שבועות לפני החופה. לרונית המליצו לקחת גלולות למניעת הריון, בשביל לסדר את המחזור החודשי שלה. בהתחלה הכל היה בסדר, אבל פתאום היא שמה לב שהיא לוקחת את הכדור בערב ולא בבוקר. יום אחד היא פשוט שכחה לקחת כדור ולמחרת היא חשבה שהיא רואה עקבות של דימום מהרחם. היא היתה צריכה להשקיע מאמצים בשביל לזכור לקחת כל יום (רצוי באותה שעה) את הגלולות. במהלך תקופת הנישואין הראשונה התווספו עוד שני אתגרים. הראשון, ההכנות למקווה. היא פשוט לא הספיקה לעשות הכל בזמן שהיא רצתה. לחזור מיום עבודה, להתארגן, ולצאת בזמן. לכאורה דברים פשוטים. ועם כל זה, יותר מפעם אחת היא מצאה את עצמה מול דלתות סגורות של המקווה, מנסה למצוא מקווה חלופי שפתוח עד מאוחר יותר, או לנסות להשיג את מספר הטלפון של אחת הבלניות כדי לבקש ממנה להישאר עוד כמה דקות מאוחר יותר עבודה. האתגר השני היה בזמן קיום היחסים עצמה. בעיניה הכל היה מעולה ונעים. אבל אחרי כמה חודשים, איציק התלונן באוזניה שהוא לא מבין למה בזמן הכי אינטימי שלהם היא פתאום נזכרת לשתף אותו בחוויות מהעבודה, בסיפורים האחרונים שהיא שמעה מהשכנות ובדאגות שונות. "אי אפשר לחכות עם זה למחר בבוקר?" שאל אותה איציק כמה וכמה פעמים. רונית לא הבינה בכלל מה מפריע לו.
איציק היה מאושר בחיי הנישואין. היה לו טוב עם רונית וטוב בבית שהם בנו ביחד. עם זאת, הוא לא היה נמצא שם הרבה. עבודה תובענית שלאחריה כמעט כל יום היה יוצא לרכיבה על אופניים או אימון קצר בחדר כושר. ארוחת ערב משותפת עם רונית ואחר כך הוא היה מסוגל להבעיר את שאר הערב בצפיה בטלוויזיה. כשהם היו ביחד, הרבה פעמים רונית התלוננה שהוא פשוט חזק מאד ומכאיב לה בלי לשים לב. הוא מאד אהב אותה, אבל לא הבין על מה היא מדברת, הוא ניסה להיות עדין ורגיש, אבל זה פשוט מי שהוא. אה, ועוד משהו, היא לא מבינה למה דקה לפני ודקה אחרי שהם ביחד, הוא חוזר לבהות בטלפון הנייד שלו....
אז מה קורה כשאישה עם "הפרעת קשב וריכוז" מתחתנת עם בחור "היפראקטיבי"? מה קורה כשההתנהלות הכללית קצת מפוזרת, או קצת אנרגטית מדי, וצריך לתחזק זוגיות?
כמה כללי אצבע:
1. אין שלי \ שלך, יש שלנו.
שימוש באמצעי מניעה, הכנות למקווה, ארגון הבית ושאר מטלות נתפסים הרבה פעמים כמטלה של מישהו. צריך להתחיל להתייחס לזה כמטלה זוגית. אם לאישה קשה להתארגן בזמן למקווה בלילות הקיץ כשהשקיעה מאוחרת - זו עבודה זוגית. כל מה שבן הזוג יכול לקחת על עצמו באותו ערב להקל מהעומס, כדאי שיעשה. שימוש באמצעי מניעה נתפס הרבה פעמים כאחריות של מי שמשתמש בהם בפועל. גם זה משהו שהוא אחריות של שני בני הזוג, בתזכורת, בבדיקה ובתמיכה במידת הצורך.
2. מתי יצא לכם לשוחח בפעם האחרונה?
לא שיחה של "צריך לעשות" אלה שיחה של התעניינות אמיתית בצד השני. כשהשיחות האלה לא מתרחשות בשוטף מתוך השגרה העמוסה, לפעמים הפעם היחידה שיש שקט וניתוק מכל ההמולה היום יומית ואפשרות לשיח בין-אישי, הוא דווקא כשנמצאים ביחד ברגעים אינטימיים.
3. היפר אקטיביות וזוגיות הם שילוב מאתגר.
מצד אחד זוגיות דורשת השקעה לטווח ארוך, הקשבה ותשומת לב בצד השני. מצד שני, היפראקטיביות מתאפיינת באופי תוסס, מעבר מהיר בין נושאים,חיפוש אחר ריגושים ולעתים אף חוסר וויסות חושי. חלק גדול מהפיתרון הוא מודעות. מודעות לפערים בתפיסה בין הצדדים, מודעות שהרצון ל"אקשן" מצד אחד מבני הזוג לא נובע מכך שהצד השני "משעמם" או "לא רלוונטי", אלא תוצאה של סף גירוי מאד גבוה. הרבה פעמים יש גם פער ביכולת התחושה ולכן צד אחד מפעיל יותר כח ופוגע בתחושת הנוחות של הצד השני, מתוך חוסר ידיעה ופחות מדי תשומת לב.
יש הרבה יתרונות לאנשים עם "הפרעות קשב וריכוז \ היפראקטיביות": מיצירתיות רבה, יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, אנרגטיות ועוד. ברמה הזוגית לפעמים זה יכול להתנגש עם המטלות השוטפות או עם רצונות בן\בת הזוג. כמו הרבה דברים בזוגיות - הבנה שיש כן אתגר משותף, שיח והקשבה לעומק ורצון להיטיב עם הצד השני, יכולים לסייע להתגבר על חלק גדול מהאתגרים
הכותב, אלעד חמיאל, הוא קרימינולוג קליני (M.A) ומחנך למיניות בריאה, מנחה סדנאות והרצאות למתבגרים ומבוגרים