מה גברים רוצים?
עודכן: 20 בינו׳ 2021
גבר, כשאתה צריך זמן לבד.
לא טוב היות אדם לבדו... אבל הוא לבדו בין כה וכה...
לכל גבר יש צורך נפשי מובנה באוטונומיה. הוא צריך את הספייס, את השקט, ואת המרחב הפרטי שלו.גם לאישה יש צורך בפרטיות ובשקט, אך זהו צורך שונה ותיכף נבין למה.
כאשר כוחותיו של גבר נגמרים הוא רוצה לבד. יש בתוכו מעיין פנימי של היזכרות, שדווקא הניתוק מאפשר לו להתחבר אליו. גברים אינדיאנים נהגו ללכת ל"מערה" שלהם, ושם הם היו נזכרים בעצמם. אוספים כוחות וחוזרים למרחב המשפחתי/קהילתי. והאישה שלהם היתה יודעת טוב מאוד, אסור! להתקרב אל הגבר בזמן המערה שלו. זה עלול להוציא ממנו את הצדדים האלימים והדמוניים.
אני מעריך שרוב הגברים שקוראים שורות אלה יכולים להזדהות ולזהות את הצורך העמוק הזה שלהם. הקושי הוא, כאשר בתוך סערה רגשית, סוף יום מאתגר, ריב זוגי- הגבר מבקש להתנתק, וכל מה שהאישה מבקשת הוא להתחבר (גם אם היא הולכת לחדר, היא לפעמים מצפה שהגבר יבוא וילחם על הקשר). זוהי נקודת זמן בעלת משקל רב על הקשר הזוגי, על האמון והבטחון שלנו בקשר, על הידיעה הפנימית שאנחנו בתוך מסע עם אתגרים ומהמורות אבל נמצאים בו ביחד.
ואז, כשגבר מרגיש את סף הכוחות שלו ובוחר לקחת זמן לעצמו יש 2 אופציות, אחת טובה ואחת הרסנית; או שהוא קם והולך. מפסיק לדבר. לא עונה לטלפון או הודעה (אם הוא מחוץ לבית), או משחרר משפט כמו אני צריך ללכת.
כל אלו, הם הליכה מהקשר. הם דחף לא מוחזק שבו הגבר מנתק מגע ולא מודע או לוקח אחריות על ההשפעה שלו, הוא לא מזהה דבר מלבד הצורך שלו להתנתק. עכשיו. לעומת זאת, גבר שמזהה את הרגע הזה, שבו הוא חייב זמן לעצמו לפני שהוא מתפוצץ ויוצא מדעתו, נושם כמה נשימות עמוקות, ומצליח לתווך את המצב לאישה שלו, ולהגיד/ לכתוב לה: את חשובה לי מידי בכדי שאמשיך להתייחס אלייך ככה. אני קולט שאני חייב זמן לאסוף את עצמי ואחזור עוד שעה/ בערב/ מחר.
ואם הוא ממש בכושר (רגשי) אז הוא יוסיף- יש משהו דחוף שאת צריכה ממני לפני שאני יוצא?
ההבדל בין היציאה הראשונה תוך ניתוק רגשי או טריקת דלת לבין היציאה השניה היא שמים וארץ. האם אתה הולך מהקשר החוצה או הולך החוצה אבל עם הפנים אליה? המצב הרגשי של האישה שלך יהיה בהתאם, באופציה הראשונה - חווית נטישה, עלבון, אשמה וכעס יכולים למלא את החלל, או אם אין כלים אז ניתוק ואיבוד אמון בך ובקשר הזוגי הרופף הזה. "הוא אשכרה הולך ממני? איך הוא מעז להשאיר אותי ככה? אין לו טיפת לב?" כך היא תגיד לעצמה. ובאופציה השניה - חשוב לו. אכפת לו ממני. הוא לוקח אחריות ואני גם יודעת שהוא יחזור אליי עם כוחות מחודשים לתקן את המצב ביננו.
לא יאומן מה שמשפט אחד יכול לחולל לפני יציאה מהבית. נסו לדבר בתוך הזוגיות שלכם על רגעים כאלו, של ניתוק, איך עושים אותו, איזה רושם אתם רוצים להשאיר ואיזה אתם משאירים בפועל? האמת היא, שגבר שמודע לצורך הזה ב"זמן מערה" ויודע לדאוג לו מראש לא נוטה להגיע לקצוות האלו שבהם הוא מרגיש שאין לו אויר והוא חייב לצאת מהמרחב. זמן המערה איכותי הוא משאב נדיר, שכל גבר צריך להכיר בעצמו ולדאוג שיהיה לו. ואישה שמכירה בצורך הזה של הגבר שלה, ואפילו עוזרת לו לחצוב את הזמן מערה כך שיצא לפועל ויהיה מועיל ומכוון, תקבל לידיה גבר עם נוכחות מוגברת.
ואתה, האם אתה נטען בזמן המערה שלך? האם אתה דואג שהוא יהיה מזין וממלא? אם לא ואתה יוצא לשיטוט ברשת החברתית או לזמן עם חברים שדולים ממך אנרגיות אל תתפלא שאתה חוזר מרוקן והאישה שלך לא תתמוך בזמני המערה שלך. ואם אתה חוזר מלא באנרגיות ושמחה, בדימוי הישן- יצאת לצוד ציד וחזרת עם הזנה פיזית או רגשית עבור אישתך היא תשמח שתלך כי היא יודעת שאמנם אתה הולך החוצה מהבית אבל בלב אתה הולך אליה ומביא הביתה רוח רעננה וטובה.
ישנם גברים שזמן המערה שלהם מחובר להם עם הכניסה לבית. הם היו בעבודה ופגשו מלא אנשים וקצב חיים מהיר ובכניסה לבית הם מצפים לארוחה ומקלחת חמה, ולא למבול של בקשות או תלונות. אז אם זה המצב והוא נכון לכם- מעולה. אבל אם נקודת הכניסה לבית כואבת ובה אתם מוצאים את הפער הכואב בין הציפיות שלכם זוהי הזמנה להתבוננות והבנה של הצרכים השונים. אתה צריך זמן עכשיו? אולי תיקח אותו לפני הכניסה לבית? אולי תדחה אותו לעוד שעה? או אולי תבקש ממנה חצי שעת חסד ראשונה? תדברו על הצרכים השונים, הכניסה לבית היא פתח לעולם חדש. קסום או קשה? זה עניין של בחירה.
ורגע לפני שאתה נכנס הביתה, עצור ותנשום כמה רגעים, מה אתה רוצה להביא אליה מהעולם שבאת ממנו? תסכול/ עייפות/ ניתוק/ אדישות? או מאור פנים של סוף סוף אני חוזר אלייך! ואולי השאלה המכוננת עבורינו הגברים: מה אתה רוצה לגרום לה להרגיש כשאתה נכנס הביתה? איזה תחושות אתה רוצה להציף בה?
