חתן וכלה בגילאי העשרים שמגיעים היום להדרכת כלות וחתנים, צפו בעשרות (אם לא מאות) שעות של סרטים רומנטיים, פרסומות עם מסרים זוגיים ומיניים ולעיתים גם שעות לא מבוטלות של צפייה בסרטים פורנוגרפיים. בנוסף, הם נחשפו לכמות עצומה של שמועות ומידע אמין ולא אמין על מין, מיניות ומגדר ללא תיווך וללא מסננים. כאשר אין מי שיעשה סדר בשמועות ובמידע, הדבר עלול לגרום לבלבול, לציפיות לא מותאמות ולפנטזיות לא ריאליות.

במחקר שערכו ד"ר אפרת הברון יחד עם שלומית הברון באוגוסט 2017 נמצא ששיעור הצפייה היזומה בפורנוגרפיה על בסיס יומי בגילאי 18 ו-19 עומדת על 71% בקרב הבנים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי ועל 13% מקרב הבנות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. בנוסף, כמעט 100% מהבנים ו89% מהבנות נחשפו לפורנוגרפיה לפחות פעם אחת בחייהם עד כיתה י"ב.

מחקרים מראים שפורנוגרפיה גורמת למגוון עיוותי חשיבה ותפיסה ובעיות פיזיות ומיניות ממשיות. מציאות זו דורשת התאמה של הדרכת הכלות והחתנים למציאות בה נמצאים החתן והכלה, ומחייבת התייחסות רצינית ומעמיקה לכל הנושא המיני. גם על הזוג מוטלת אחריות למצוא מדריכים שעברו הכשרה בנושא המיני והם מודעים לאתגרים שזוגות צעירים מתמודדים איתם.

בסרט "סיפור אחר" העוסק בזוג צעירים ישראלים, חוזרים בתשובה, שעומדים להתחתן, מתקיים דיאלוג מעניין בין החתן לכלה. החתן אומר לכלה שהרב אמר שעדיף שהיא תעביר כמה שיותר זמן עם מדריכת הכלות לפני החתונה. הכלה בתמורה עונה לחתן בציניות שלצערה היא יכולה ללמד את מדריכת הכלות מה לעשות בליל הכלולות.

דיאלוג זה מבטא תפיסה מוטעית שקיימת לעיתים בציבור לגבי יחסי מין. תפיסה שגורסת שיחסי מין הם בעיקר עניין של טכניקה, תנוחות וניסיון, ולכן לכלה צעירה עם ניסיון מיני עשיר, אין מה ללמוד ממדריכת הכלות. בנוסף, קיימת תפיסה שהדרכת כלות וחתנים מכוונת אך ורק לליל הכלולות, בעוד הדרכה טובה אמורה להקיף נושאים רבים בניהם הכרת גוף האישה והגבר, מודעות לפריות, אמצעי מניעה, תקשורת, זוגיות, מיניות, יחסי אישות והדרכה הלכתית מקיפה.

לחתן ולכלה נרצה להעביר את המסר שיחסי מין הם קודם כל יחסים. קשר. שיחה. חיבה. ביטחון. אמון והדדיות- את זה אף סרט לא מלמד. מיניות היא קודם כל תקשורת. סרטים רבים הם נעדרי תקשורת, אין שיחה בין הגבר לאישה, מספיק מבט אחד והם מיד מבינים אחד את השני. גם הזרימה ליחסי מין היא תמיד ספונטנית, סוחפת וללא מילים. במציאות יחסי מין ללא תקשורת הם רק אקט מיני – ללא יחסים. אין אפשרות לקיים יחסים מקרבים ומחברים ללא מבט, ללא מילים, ללא שיחה, ללא בירור הרצונות והציפיות של שני בני הזוג. שאלות כמו: אפשר לנשק אותך, לחבק אותך, זה נעים לך, לא נעים לך, את/ה רוצה, בא לך על זה, זה מתאים לך עכשיו, איך היה לך ועוד, הן הכרחיות על מנת שיחסי המין יהיו יחסים מקרבים ומחברים בין שני בני אדם.

בנוסף, חשוב לדבר על הפער העצום שקיים בין מה שרואים בסרטים רומנטיים ופורנוגרפיים לבין המציאות- אף אחד ואף אחת לא נראים ולא מתפקדים כמו השחקנים שרואים בסרטים. הגוף שמוצג בסרטים הוא לרוב לא מציאותי. השחקנים עוברים שעות של טיפוח, הסרת שיער בגוף, איפור, הדבקת ריסים, תוספות שיער ועוד. אברי הגוף לרוב מנותחים, מורמים, מוגדלים וכלל לא נראים כמו אברי גוף של בני אדם רגילים. גם האקטים המיניים הם ארוכים, מתמשכים ולא נגמרים כשבמציאות אקט מיני מסתיים בד"כ תוך כמה דקות. חתנים וכלות שמצפים להראות ולתפקד כמו בסרטים, או שמצפים לאקטים מיניים ארוכים ובלתי נגמרים עלולים לחוות מפח נפש גדול במפגש מול המציאות שנראית אחרת לגמרי.

בסרטים נשים מוכנות לבצע אקטים מיניים מכל סוג- הכל זורם, כיף, מהנה ולא כואב. במציאות לא כל הא/נשים רוצים להתנסות במין אוראלי, אנאלי או וגינאלי. לעיתים יחסי אישות יכולים להתקיים גם בלי חדירה כלל. מין וכאב לא צריכים ללכת יחד. השפלה היא לא חלק טבעי ממיניות. אלימות קשה צריכה להיות מחוץ לחדר בכל מה שקשור למיניות. (לצערי, דבר זה לא תמיד מובן מאליו לצעירים שהצפייה בפורנו כבר עיוותה לחלוטין את תפיסתם לגבי מין ויחסים)

יחסי מין אמורים לבטא אהבה, חיבור וכבוד הדדי. יש בהם יצר, יצירה, תשוקה סוערת ולעיתים תשוקה עדינה. הם אמורים להיות נעימים, מספקים ומנחמים. לפי היהדות יש בהם קדושה ורוממות. לעיתים יחסי המין נפלאים וזורמים ולעיתים הם מבאסים ומתסכלים- כמו כל דבר טוב בחיים. היכולת לראות את האחר בתוך יחסי המין, לגשר על פערים, לדבר על מה נעים לי ומה פחות נעים, הם מה שהופכים את יחסי המין למקרבים ומחברים. להפוך את יחסי המין לשפה של אהבה זאת מיומנות נרכשת שצריך ללמוד אותה, לא נולדים איתה והיא אמורה להשתכלל עם השנים.

לפני פחות מעשור רוב מדריכות הכלות ומדריכי החתנים כמעט ולא דיברו על יחסי מין, הנאה, פערים בתשוקה, כאבים וקשיים. רוב הדרכת הכלות נסבה סביב לימוד הלכות, שיח על זוגיות, הקמת בית וחיים משותפים (נושאים חשובים שגם עליהם חשוב וצריך לדבר). הייתה מחשבה שבני הזוג ילמדו בעצמם את מה שצריך לדעת על יחסי מין, ובמידה ויהיו קשיים הם כבר ידעו למי לפנות.

כיום רוב המדריכים מבינים שיש חובה לדבר על יחסי אישות, לתת כלים והדרכה להתמצאות בתוך עולם מיני שהוא לעיתים מעוות, מדומיין ורווי פנטזיות והגזמות. עולם שלעיתים הוא חדש עבור הכלה והחתן (המעבר מצפייה במסך אל החיים האמתיים), לעיתים מוכר, לרוב מבלבל ולפעמים גם מפחיד.

הדרכה טובה צריכה להיות פתוחה, בדיבור ישיר ובירידה לפרטים. יש צורך לעשות סדר במידע הקיים, להרגיע, לנרמל ולהכניס את יחסי המין לפרופורציות נכונות. יש צורך לעשות הפרדות ברורות בין מציאות לדמיון, לדבר על מה שרואים בסרטים, להראות את היופי שבחיים האמתיים ולדבר על האתגרים שהם מזמנים.

יש להתאים את הציפיות של בני הזוג מחיי המין אל השלב בחיים בו הם נמצאים. צריך לדבר על תסכולים וכאבים ביחסים עצמם וגם בעקבות פנטזיות שלא יכולות להתממש כרגע או במציאות בכלל. לדבר על הפערים בתשוקה בין בני הזוג, על עליות וירידות בחשק המיני בעקבות עייפות, לחץ, הורמונים, לידות, הנקות ועוד. לדבר על הקצב של כל אחד מהם ועל התהליך שכל אחד מהם צריך לעבור. אין טעם להסתיר מידע מבני הזוג, לתת לבני הזוג לסבול שנים ולגלות ביום בהיר אחד שאף אחד לא סיפר להם ש.... (השלימו את החסר), ושאם רק מישהו היה מספר להם, כמה סבל וכאב היה נחסך מהם- ויש מאות זוגות שזה הסיפור שלהם.

אצל בני זוג דתיים חשוב לדבר על צניעות, סגירות, פתיחות, בושה, עבירה ואשמה- ולברר איפה המילים האלו פוגשות את הזוג . חשוב לדבר על אוננות וצפייה בפורנו, למרות האיסור שקיים לגביהם ביהדות. לא על מנת לתת לדברים לגיטימציה, אלא על מנת לנרמל את הרגשות הקשים שעלולים להתלוות למעשים האלו, רגשות שעלולים להיגרר אל תוך העולם המיני של בני הזוג . נערים ונערות דתיים מרגישים הרבה פעמים חוטאים, מלוכלכים ורעים בעקבות אוננות, התנסות מינית או צפייה בפורנו. רגשות אלו לא נפתרים עם המעבר לחיי נישואין ולעיתים הם משאירים צלקות לשנים ארוכות ויש לתת על כך את הדעת.

יש עוד הרבה מה להרחיב בנושא. אך לסיכום, הזוג הצעיר זקוק למקור מידע אמין, למישהו שהם יכולים לסמוך עליו, למישהו שילך איתם יד ביד ויוביל אותם אל עבר יחסים מספקים, נעימים וקדושים. אפשר שזה יהיה אחד ההורים, מחנך, מדריכת הכלות ,מדריך החתנים, או כל מי שהזוג רואה בהם כתובת. חברה בריאה מבוססת על תאים חזקים של זוגות ומשפחות. בתקופה בה הזוגיות מותקפת מכל כיוון אפשרי, אני רואה בליווי והדרכת זוגות שליחות לאומית.

הכותבת היא מחנכת ומדריכה למיניות בריאה ומדריכת כלות.

בעלת תואר B.ed בחינוך מיוחד וסטודנטית לתואר שני M.A בייעוץ חינוכי. בוגרת מרכז יהל.

בעלת עשר שנות ניסיון בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי- עבודה בגנים, בתי-ספר, תיכונים והדרכת נוער.

מעבירה הרצאות, סדנאות להורים ובני נוער.