שאלה

לרב שלום והברכה.

אשתי ואני הפסקנו לקיים יחסים. כמעט תמיד. אמנם תמיד היחסים בינינו היו בתדירות נמוכה, אבל עכשיו אנחנו בקושי מתייחדים פעם בחודשיים. בעצם אולי רק בליל הטבילה וזהו. האם אנחנו נורמליים? האם להתגרש?

אציין שאנחנו אוהבים ומכבדים אחד את השני ומדברים הרבה ביחד, אבל לא על הנושא הזה. אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מקיים יחסים לפחות פעם בשבוע, אבל אישתי לא מסכימה. מה לעשות?

תודה

תשובה

שלום!

כל אדם העוסק במיניות מבחינה מקצועית, נתקל בשאלתך בתדירות זו או אחרת, וביחד עם זה, זו אחת השאלות הקשות שאני נשאל. ישנם היבטים רבים לשאלה זו: האם להישאר נשוי או לעזוב? למה אנחנו לא מקיימים יחסים? האם זה ישתנה? האם תיתכן אהבה ללא מין? האם כדאי לעזוב מערכת יחסים רק בגלל חוסר ביחסי אישות? מה הגיל שלכם?

המשנה במסכת כתובות דף סא עמוד ב' אומרת את הדבר הבא:

המדיר את אשתו מתשמיש המטה: ב"ש אומרים שתי שבתות, בית הלל אומרים שבת אחת.

כוונת המשנה היא, שאם אחד מבני הזוג נודר נדר שלא לקיים יחסים, לפי בית שמאי לשבועיים ולפי בית הלל אפילו לשבוע אחד בלבד, זו עילה לגירושין. אמנם לכל הזוגות יש פרקי זמן ארוכים מזה בהרבה שהם אינן מקיימים יחסים, אבל המשנה רוצה להעביר מסר: יחסים סדירים ותדירים בין בני זוג זה חלק מהותי מחיי הנישואין בין בני זוג. ולכן אם יחסי המין הם חלק ממאבק כוחני ביניכם עד כדי נדר: זה הזמן לפרק את החבילה. בדיוק כמו שצריכה להיות תקשורת מילולית טובה בין בני הזוג, כך צריכה להיות תקשורת גופנית נכונה בין בני הזוג.

אמנם לא נדרתם נדר, ולכן המקרה שלכם הוא לא המקרה הנדון במשנה, אבל המסר הוא נכון גם במקרה שלכם. חוסר קיום יחסים הוא מצב לא בריא ולא תקין בין בני זוג, על אף שהוא מאד נפוץ לצערי.

המשנה והגמ' שם בכתובות ממשיכה לפרט את התדירות של קיום יחסים לפי מצווה "עונה" החלה על הגבר כלפי אשתו. בפועל התדירות שהגבר חייב בהם, הם לפי קושי ואופי עבודתו. אם אישה התחתנה עם ספן (כפי שכתוב במשנה) שמגיע הביתה אחת לחצי שנה (או איש הייטק המרבה בנסיעות לחו"ל) היא יודעת והסכימה לכך שיהיו יחסי אישות בתדירות נמוכה. בפועל תדירות יחסי האישות צריכים להיות בהסכמה ובשיחה משותפת בין בני הזוג: כל יום, פעמיים בשבוע, פעם בשבוע או פעם בחודש.

כמובן, הבעיות הם כאשר יש פער בין רצון הבעל לבין רצון האישה, וזה יכול להיות גם רצון להמעיט מצידו או מצידה.

הדבר הנכון לעשות זו שיחה פתוחה וכנה ביניכם על המצב של חוסר יחסי אישות. אין מנוס מכך, ואם לא ניתן לעשות את זה לבד, אז חייבים לעשות את זה בסיוע של מטפל או יועץ מיני מקצועי. לרוב, חוסר ביחסי אישות לא מתחיל פתאום וללא התראה (אלא במקרים של פגיעה, מחלה וכד'). לרוב, הנושא זה בכלל לא יחסי המין, אלא היחסים הכלליים ביניכם. יחסי האישות הם מראה ליחסי אמון, שחרור, כניעה וביטוי - או חוסר של כל זה. חוסר האפשרות של דיבור על הנושא, בין השאר מראה על חוסר הביטחון שיש בין בני הזוג להיות חשופים ופגיעים, או לבטא את מה שהם כמהים אליו. לפעמים החוסר ביחסי אישות נובע מיחסי אישות לקויים, כואבים, או ללא משמעות, מה שביחד עם חוסר הדיבור הוביל להפסקת קיום היחסים.

יכולים להיות סיבות נוספות לחוסר קיום יחסים ואת השיחה על כל הנושאים האלו, הזוג צריך לקיים בעצמו לבד או ביחד עם איש מקצוע.

איני ממהר כלל לפרק את הנישואין, גם במקרה של יחסי אישות לקויים. קשה למצוא אהבה ובן\בת זוג לחיים. ולכן, רק כאשר כלו כל הקיצים, ואחד מבני הזוג מרגיש שהוא חי בגיהינום, רק אז כדאי לבדוק את האופציה הזאת. וכיון שאתם כותבים שאתם אוהבים ומכבדים אחד את השני, אני ממליץ לעשות כל השתדלות להצית מחדש את התשוקה ביניכם.

בהצלחה רבה

אברהם שמואל

תוכלו להפנות לרב שאלות בקישור זה, והוא ישתדל לתת לכם מענה בהקדם.

#הרבאברהםשמואל #שות #ראשהשנה #מגןאברהם #מסכתכתובות