שו"ת: מה לעשות שהאיש גומר מהר ולא מתחשב באישה?

עודכן ב: ינו 24


שאלה:

אני מרגישה שאני חייבת לנסות לשפר את חוויית קדושת הזוגיות. הבעיה היא: שאיך שאני ובעלי ביחד, הוא גומר מהר....ואני רק אולי מתחילה טיפונת ליהנות...ואז ניגמר התשמיש, ואני לא נהניתי בכלל!!! כך שיוצא מצב שאני אף פעם לא מגיעה לתחושת סיפוק. ואני כל הזמן מתוסכלת, וניסיתי לדבר על זה המון עם בעלי, והדגשתי לו את העניין שצריך בהתחלה קצת יותר שימת לב למחמאות....משחק מקדים...כי לפי דעתי לאישה צריך יותר שימת לב ריגשית. במיוחד שאני לא ממש עם חשק מיני....

שאלתי בקשר לזה שאין לי חשק מיני הרבה פעמים מה עושים? איך ניתן לשפר את המצב? הייתי שמחה אם ישנה דרך לעזור לנו לשפר את חוויית קדושת הזוגיות ושנזכה לאהוב באמת אחד את השני אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר.


תשובה:

שלום!

קראתי בכאב את מכתבך על כך שאת משתוקקת לקבל אהבה מבעלך אך לא מקבלת, לפי דברייך.

אני כותב את הדברים הבאים מתוך הנחה שגם בעלך יקרא אותם.

דעי לך, שהבעל התחייב מהתורה ובכתובה כלפי אשתו לקיים איתה יחסים על פי מצוות עונה ולשמח אותה לדבר מצווה.


כלול במצווה זו, הוא לגרום להנאה ביחסי אישות עם האישה, לפי רצונה ובקשתה. אין לי צורך להאריך בהוכחות בדבר זה, אלא אעתיק לך חלק מדבריו של אחד מגדולי הדור הקודם, הרב יעקב ישראל קנייבסקי (ואביו של הרב חיים קנייבסקי יבדל"א), שבהם מוסבר מה חובתו של הבעל כלפי אשתו.

להלן דבריו:

חיובי בעל לאשתו במצוות עונה

הן אמת שהפרישות מתאוות עולם הזה הוא עניין גדול (כשהוא לשם שמים לעשות נחת רוח ליוצרו ולא לשם השגת מדרגות), אבל זה אינו אלא כשמקיים מה שמחויב על פי התורה, אבל אם על ידי זה מבטל משהו ממה שמחויב ע"פ דין תורה, אז מעשיו הולכים לסטרא אחרא רחמנא לצלן ולא ישיגו אורחות חיים, אף כי יחשוב שעולה למעלה למעלה באמת בקרבו קבורה גאווה, לחשוב עצמו לבעל מדרגה ובאמת הוא פוגם ונפגם, ולפעמים קרובות מציגים אותו לחרפות על ידי שלבסוף נותן עיניו באיסור ממש ואינו יכול להתגבר בשום אופן, כאשר ידענו עובדא כזאת ה' ישמרנו.
העונה היא מצוות עשה דאורייתא כאכילת מצה, והמבטלה בזמן עיבורה (כשלא מחלה האישה מחילה אמיתית בלב שלם) הוא חוטא גמור, וחטא כזה הוא מעבירות שבין אדם לחברו שאפילו יום הכיפורים ומיתה אינה מכפרת, והרי הוא כגזלן ושודד שגזל מאשתו מה שמחויב לה, והוא שפיכת דמים לאישה, אשר כידוע עיקר תקוות האישה בעולמה הוא שיהיה לה בעל האוהב אותה. וכשהיא רואה שזה אינו, כמעט שקרוב לפיקוח נפש מרוב צער ויגון על היותה גלמודה כאלמנות חיות....
ומי שחוטף ובועל מיד בלא קירוב ופורש תיכף ומיד ומתרחק ממנה, הנה הבעל חושב שחוטף מלאכים בזה, ובאמת לאמיתו לא נגרע מתאוותו כלום ויצרו שלו מפויס בהחלט בהנאה שלמה, אבל אשתו לא נהנית כלל מהנהגה כזו, ואדרבה היא כואבת ומבוישת ובמסתרים תבכה ודמעתה אינו חוזרת ריקם דשערי דמעות לא ננעלו. ואמרו חז"ל בסוף פרק הזהב שיהא נזהר בכבוד אשתו כי דמעתה מצויה עיין שם, ובוודאי מעורר דינים עליו ולא יזכה לסייעתא דשמיא לא לרוחניות ולא לגשמיות, ומה שנדמה לו שעולה למעלה הוא דמיון שווא ושקר כי מעוונות ופשעים פוגמים ונטמאים ולא עולים....
מי שעושה קירוב דחיבוק וכיוצא בזה לשם שמים ומצד רחמנות שלא תהיה כאובה ועלובה, אין זה מביאתו כלל להחלשת היראת שמים ולנפילה בתאוות ואדרבה מביאתו לידי קדושה ומקיים בזה מצות עשה דאורייתא ד"והלכת בדרכיו מה הוא רחום אף אתה רחום", ומלבד זה החיבוק ונישוק או שאר ענייני קרבה הוא חלק וסעיף ממצוות עונה כמבואר בפוסקים בסימן קפ"ד ביורה דעה לעניין יוצא לדרך סמוך לווסתה עיין שם.

המכתב השלם שלו מובא בספר שלי: "לדעת לאהוב".

הרב קנייבסקי מסביר שחובת הבעל לגרום הנאה לאשתו והוא לא יכול לצאת ידי חובת מצוות עונה, אם רק הוא גומר ללא דאגה לכך שגם אשתו תגיע להנאה.

את מוזמנת לשתף את הדבר עם בעלך על מנת שיבין יותר טוב את חובת הבעל כלפי אשתו.

אני בטוח שבעלך אוהב אותך ורצה לשמח אותך. ייתכן שהוא חושב שיש בזה בעיה רוחנית או דתית, או לחלופין אף אחד לא הסביר לו את ההבדלים בין ההנאה המינית של האישה לעומת האיש.

אני מציע שישמע שיחה בנושא זה מיועץ מוסמך, ואז אני בטוח ומברך אותך שהשלום והאהבה יחזרו לשרור בביתכם.


בברכה,


הסדרה הטבעית של ואהבתם

 

לחיזוק החשק

והתפקודיות

המינית

בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...

הרשמו וקבלו אחת לחודש את הירחון עם המאמרים החדשים